גמרא
פירוש
תָּנוּ רַבָּנַן אהַמְרַבֵּעַ אֶת הָעִיר עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כְּמִין טַבְלָא מְרוּבַּעַת וְחוֹזֵר וּמְרַבֵּעַ אֶת הַתְּחוּמִין וְעוֹשֶׂה אוֹתָן כְּמִין טַבְלָא מְרוּבַּעַת.
וּכְשֶׁהוּא מוֹדֵד לֹא יִמְדּוֹד מֵאֶמְצַע הַקֶּרֶן אַלְפַּיִם אַמָּה מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַפְסִיד אֶת הַזָּוִיּוֹת אֶלָּא מֵבִיא טַבְלָא מְרוּבַּעַת.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
בפרש״י בד״ה מפני כו׳ באורך התחומין מן העיר והלאה לכל צד אלא אלף ותכ״ח כו׳ לתת טבלא של אלף ותכ״ח וד׳ חומשין לכל קרן כו׳ עכ״ל יש לדקדק בדבריו שלא הזכיר הד׳ חומשין בתחומין אלא בקרנות ובאורך דוקא ולא ברוחב ונראה משום דעיקר מילתא שיעורא דאלף ותכ״ח דנקט גבי קרנות הוא דליהוי אלכסונו אלפים מצומצם ואי לאו דאורך הקרנות אלף ותכ״ח ועוד ד׳ חומשין היה האלכסון חסר ד׳ חומשין מן אלפים כפרש״י לקמן ולכך לא נקט אלא ד׳ חומשין באורך הקרנות דאז הוי אלפים מצומצם אבל אי הוי גם מרוחב הקרנות עוד ד׳ חומשין היה אז האלכסון קצת יותר מאלפים שהיה נתוסף בו אלכסין של ד׳ חומשין ואין אנו צריכין לפרש השתא ולדחוק דלפום רהיטא נקט רש״י ד׳ חומשין דבג׳ חומשין סגי כמ״ש מהרש״ל דודאי כן הוא אילו הוה פרש״י שגם הקרנות ברוחב ד׳ חומשין אבל השתא דלא פירש כן ד׳ חומשין אלא באורך ניחא דלא נתוסף נמי באלכסון אלא ד׳ חומשין וזה ברור ודו״ק:
תוס׳ בד״ה פלגא הוי כו׳ דפעמים הוי תילתא או רביע או חומש כו׳ עכ״ל הקשה מהרש״ל איך יתכן זה בלא צירוף העיר דהא לעולם קרנות המגרש רביע מקרנות התחומין ותחום המגרש הוי לעולם פלגא מתחומין כו׳ וא״א לפרש אלא בצירוף עיר וזה לא ידע כו׳ וגם לשון התוס׳ משמע דאיירי אף בלא צירוף כו׳ עכ״ל ע״ש באורך ול״נ בזה דודאי גם המקשה ידע לצרף העיר אלא דאסיק אדעתיה דלא איירי הברייתא אלא במילתא דפסיקא דלעולם כן הוא כמו מגרש דתחומין דהוי פלגא דתחומין לעולם משא״כ בצירוף העיר דלפעמים הוי תילתא כדלקמן בשמעתין ולפעמים רביע במתא דהוי ח׳ על ח׳ כקושיית השר מקוצי ולפעמים בחומש במתא דהוי י״ב אלפים על י״ב אלפים שהמגרש הוי נ״ב ותחומין וקרנות ומתא הוו רנ״ו פעמים אלף על אלף דהמגרש נ״ב הוי קרוב לחומש מן הכל ולכך לא רצה לדקדק ולהקשות דכך וכך הוי מגרש דתחומין ודקרנות מתחומין וקרנות דתחומין משום דאינו כן לעולם ולא הקשה רק אמגרש דתחומין דהוי פלגא ומיהו המתרץ לא חש לכך דמוקי להו דתחומין לעולם דהוי תרי אלפי כו׳ דוקא ולא שיהיה לעולם רביע ולזה לדברי המתרץ הקשה השר מקוצי דלוקמא בח׳ על ח׳ כו׳ אף שלא יהיה כן לעולם ומה שדקדק מהרש״ל בדברי התוס׳ דמשמע מדבריהם דאיירי בלא צירוף עיר והיינו שלא הזכירו רק מתחומין וקרנות ולא הזכירו נמי ממתא ע״כ אין זו ראיה דהא בדיבור שאחר זה בקושיית השר מקוצי לא הזכירו רק רביע דתחומין וקרנות וע״כ דהוא נמי ממתא ומיהו צ״ל דדבריהם אלו אינן לפי תירוץ התוס׳ לקמן דערי מגרש אינן גדולים כ״כ אלא לפי תירוץ מהר״י דהמתרץ ודאי מתרץ האמת ולא אוקי הברייתא אלא בדבר שיש בו שום חידוש אבל המקשה ודאי דלא חש לזה דהא למאי דמקשה אכתי תילתא הוי הוה ניחא ליה אי הוי תני תילתא אף שאין כאן שום חידוש ולכך המקשה הכא נמי הוי מדקדק כן אתחומין וקרנות אף שאין בו שום חידוש אי לאו דאינו כן לעולם והדברים ברורים למבין בלי גמגום ודו״ק:
בד״ה כמה מרובע כו׳ שברחבו טפח יש בהקיפו כו׳ כצ״ל: בד״ה אביי אמר כו׳ וא״ת לפי מה דמוקי כו׳ קשה דתחומין הוו טפי כמו שאנו כו׳ עכ״ל ופי׳ לדבריהם דכל העיגול דמגרש הוא מתוך רבוע של ט׳ אלפים נמצא בתוך העיגול ג׳ חלקים מט׳ אלפים דהיינו ז׳ אלפים פחות רביע אלף ונתוסף על התחומין וקרנות שמחוץ לעיגול הרביע שהוא ב׳ אלפים ורביע אלף ויהיה בין הכל שמחוץ לעיגול י״ח אלף ורביע אלף ואם תסיר אח״כ מן העיגול את העיר בעיגול דהיינו ג׳ חלקים רביע אלף ישאר לך בעיגול המגרש ששה אלף מצומצם וע״ז הקשו דלא הוי המגרש שהוא ששת אלפים רביע דתחומין שמחוץ לעיגול דהוי טפי מי״ח אלפים רביע של אלף שהוא שיעור מה שנתוסף בריבוע של עיר על העיגול דהיינו נמי רביע אלף וע״ז תירצו דלא קאמר דהוי תחומין רביע אלא מי״ח אלף חוץ ממה שנתוסף עלייהו מריבוע של עיר דהיינו רביע אלף כן נ״ל לפרש דבריהם ודברי מהרש״ל בזה אין מבוררים לי דודאי לעיל הוי הרביע ט׳ אלפים מצומצם מל״ו אלפים ודו״ק:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
בד״ה כמה מרובע כו׳ שברחבו טפח יש בהקיפו כו׳ כצ״ל: בד״ה אביי אמר כו׳ וא״ת לפי מה דמוקי כו׳ קשה דתחומין הוו טפי כמו שאנו כו׳ עכ״ל ופי׳ לדבריהם דכל העיגול דמגרש הוא מתוך רבוע של ט׳ אלפים נמצא בתוך העיגול ג׳ חלקים מט׳ אלפים דהיינו ז׳ אלפים פחות רביע אלף ונתוסף על התחומין וקרנות שמחוץ לעיגול הרביע שהוא ב׳ אלפים ורביע אלף ויהיה בין הכל שמחוץ לעיגול י״ח אלף ורביע אלף ואם תסיר אח״כ מן העיגול את העיר בעיגול דהיינו ג׳ חלקים רביע אלף ישאר לך בעיגול המגרש ששה אלף מצומצם וע״ז הקשו דלא הוי המגרש שהוא ששת אלפים רביע דתחומין שמחוץ לעיגול דהוי טפי מי״ח אלפים רביע של אלף שהוא שיעור מה שנתוסף בריבוע של עיר על העיגול דהיינו נמי רביע אלף וע״ז תירצו דלא קאמר דהוי תחומין רביע אלא מי״ח אלף חוץ ממה שנתוסף עלייהו מריבוע של עיר דהיינו רביע אלף כן נ״ל לפרש דבריהם ודברי מהרש״ל בזה אין מבוררים לי דודאי לעיל הוי הרביע ט׳ אלפים מצומצם מל״ו אלפים ודו״ק:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush